רש"ש על גיטין נ״ו א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על גיטין נ״ה ע״ב רש"ש על גיטין נ״ו ע״ב »

1 גיטין פתח ↗

מָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס עַתִּירְתָּא דִּירוּשָׁלַיִם הַוְיָא. שַׁדַּרְתֵּהּ לִשְׁלוּחַה,ּ וַאֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי סְמִידָא. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן. אֲתָא אֲמַר לַהּ: סְמִידָא לֵיכָּא, חִיוָּרְתָּא אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן. אֲתָא וַאֲמַר לַהּ: חִיוָּרְתָּא לֵיכָּא, גּוּשְׁקְרָא אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִזְדַּבַּן. אֲתָא וַאֲמַר לַהּ: גּוּשְׁקְרָא לֵיכָּא, קִימְחָא דִשְׂעָרֵי אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן.

2 גיטין פתח ↗

כִּי מְטָא לְהָתָם, אֲמַר: שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא, שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ: מִיחַיְּיבַתְּ תְּרֵי קְטָלָא קָטְלִי, חֲדָא דְּלָאו מַלְכָּא אֲנָא וְקָא קָרֵית לִי מַלְכָּא, וְתוּ אִי מַלְכָּא אֲנָא עַד הָאִידָּנָא אַמַּאי לָא אָתֵית לְגַבַּאי. אֲמַר לֵיהּ: דְּקָאָמְרַתְּ לָאו מַלְכָּא אֲנָא,

3 רש"י פתח ↗

נקדה - נקבה לשון מקדרין בהרים עירובין דף נח. נקדה לו חמה זרחה בשבילו במסכת תענית דף כ.:

4 רש"י פתח ↗

קלינהו להנך אמברי - לאוצרות התבואה ועצים כדי שילחמו:

1 גמרא מרתא בת בייתוס כו' שדרתיה לשלוחה. כצ"ל:

2 שם שלמא עלך מלכא שלמא כו'. דכופלין שלום למלך כדלקמן בס"פ וכן בשמואל ב טז יחי המלך יחי המלך:

3 רש"י ד"ה נקדה. לשון מקדדין בהרים. כצ"ל בב' דלתי"ן וכגי' הערוך בערך קד. וכאן הקריאה נקדה והד' דגושה כדין הכפולים:

4 רש"י ד"ה קלינהו להנך אמברי. לאוצרות התבואה והעצים. בגמרא לא קאמר אלא דחיטי ושערי. ובאמת סגי בזה להשיאם למלחמה כי אם אין תבואה מה יועילו להם העצים:

« רש"ש על גיטין נ״ה ע״ב רש"ש על גיטין נ״ו ע״ב »